רעות מספרת:
" זה לא קרה ביום, אבל מצאתי את עצמי מחוץ לבית, בודדה ועזובה. אף אחד לא התעניין בי ואף אחד לא חשב לבדוק איפה אשן הלילה. התחלתי להסתובב וזה הגיע למקומות לא טובים. חברה – בדיוק במצבי – סיפרה לי על המועדונית של הידברות. לא שהיה לי משהו אחר לעשות, אז הלכתי. היום, גם שיש לי הרבה דברים אחרים על הראש, אני לא מוותרת על המפגש השבועי שלי עם חלי המדריכה. היא הייתה הראשונה שהקשיבה לי באמת ופשוט ראתה אותי. היא חיבקה, הכילה ונתנה עצות לחיים, שבזכותם אני היום מי שאני ".